צבא לבנון הינו החולייה החלשה בדרך למימוש חזונה של ההנהגה החדשה בלבנון, החותרת לתיקון ושיקום המדינה. היבט מרכזי ביישום החזון הוא איסוף כלל הנשק שבידי המליציות, ובראשן חזבאללה, והעברתו לידי צל"ב. יעד זה תואם את העניין הישראלי בלבנון כמדינה ריבונית ומתפקדת ובקיומה של כתובת מדינתית אחראית בה, בעלת מונופול על הנשק באמצעות צבא חזק, המייצג את כל הגורמים הנאמנים לה. מכאן שלישראל וללבנון אינטרס משותף בחיזוק צל"ב על מנת שיוכל לממש את החלטות הממשלה, תוך ניצול חולשתם של חזבאללה ואיראן, שצפוי שתעמיק בתום מלחמת "שאגת הארי"....
המערכה מול איראן גלשה לחזית הכלכלית, כשבמוקד ניסיונותיה של טהראן לפגוע בשוק האנרגיה העולמי כדי לאלץ את ארצות הברית לסיים את הלחימה. עם זאת, ניתוח מצב השוק מגלה תמונה מפתיעה: בעוד הכלכלה העולמית מפגינה חוסן ויכולה להכיל את עליית המחירים בטווח הקצר, נקודת התורפה האמיתית נמצאת במקום אחר. בעלות בריתה של ארצות הברית במפרץ עלולות להיאלץ לעצור את הפקת הנפט והגז עקב התמלאות מאגרי האחסון. ייתכן כי הלחץ המרכזי לעצירת המלחמה לא יגיע מיבואניות האנרגיה במערב או באסיה, אלא דווקא מיצואניות האנרגיה במזרח התיכון.
שלא כמצופה, החות'ים אינם מזדרזים להיחלץ להגנת טהראן. אמנם ייתכן שהמלחמה נגד איראן והאירועים במפרץ יתפתחו באופן שיעלה את התמריץ שלהם לתקוף, אבל גם אם כן – יש לשער שלאור האינטרסים המנחים אותם הם יעשו זאת באופן מרוסן כדי לצמצם את מכת התגובה נגדם.
העימות המחודש יוצר הזדמנות לא רק לפגוע קשות בחזבאללה וביכולותיו הנותרות, אלא אולי אף לקדם פריצת דרך דיפלומטית בין ישראל ללבנון. את המערכה הצבאית יש לעצב במחשבה תחילה על אופק השלום.
המערכה האמריקאית-ישראלית נגד איראן מציבה את הנשיא טראמפ בדילמת “שלום מתוך עוצמה”: הישג צבאי ואולי אף מדיני מהיר ובר מיתוג, בלי שקיעה במלחמה ממושכת. הנשיא מציג קו פומבי ניצי וקורא לציבור האיראני “לנצל את הרגע”, אך ניכרת עמימות האם קיימת תוכנית סדורה לשינוי משטר ול”יום שאחרי”. סביר כי בשורות הממשל יתחדד המתח בין המשך לחץ צבאי מקסימלי לפגיעה בתוכנית הגרעין, בטילים ובארגוני החסות, לבין הגבלת המחיר הכלכלי והפוליטי של המלחמה וסיכוני ההסלמה. משתני המפתח: התוצאות בשטח (BDA), נפגעים אמריקאים, ההשלכות הכלכליות ובכלל זה ההתפתחויות סביב שיבושים...
תמצית הממצאים
רוב מובהק בציבור הישראלי (81 אחוזים) תומכים במתקפה הישראלית-אמריקאית באיראן (מבצע "שאגת הארי"). בנוסף, 63 אחוזים סבורים כי יש להמשיך את המערכה עד להפלת המשטר באיראן; אמון הציבור בדרג הביטחוני נותר גבוה ואף התחזק, ובמקביל נרשמה עלייה קלה גם באמון בדרג הפוליטי; 69 אחוזים מהציבור מעריכים כי המשטר באיראן ייפגע באופן משמעותי בעקבות המערכה. מתוכם, 22 אחוזים מאמינים כי המשטר אף יקרוס לחלוטין; באשר לעורף הישראלי, 62% מעריכים כי הציבור יהיה מוכן לחיות במצב מלחמה עד חודש לכל היותר. מתודולוגיה
הסקר נערך בין התאריכים 2-1...
מרכז הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי מציג תמונת מצב המתעדכנת בזמן אמת אודות המערכה הצבאית נגד איראן. תמונת המצב כוללת דשבורד ייעודי המכיל נתונים נבחרים ומלווה במפה אינטראקטיבית המתארת את המציאות בשטח. הנתונים מתעדכנים באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
מפה אינטרקטיבית זו מציגה תמונת מצב אסטרטגית של הזירה האזורית במהלך המבצע הישראלי-אמריקני "שאגת הארי" נגד איראן: תקיפות ישראליות ואמריקניות במרחב, תקיפות איראניות במדינות ערב, פריסת הכוחות האמריקניים, ומתקנים ובסיסים איראניים. כמו כן, באפשרותכם להפעיל שכבה נוספת המציגה את התקיפות במלחמת "עם כלביא", לשם השוואה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.
ועידת הביטחון השנתית במינכן היא המפגש הבינלאומי החשוב ביותר בנושאי הביטחון. בכל שנה מגיעים אליה ראשי מדינות, שרים ומובילי דעת קהל, לשטוח את משתנם ולדון בתחומי התוכן הרלוונטיים לביטחון הלאומי והבינלאומי. השנה עמד הכינוס בסימן גישה מפויסת בין אירופה לארצות הברית, יחסית לזה הקודם. מגמת הגידול בהשקעות אירופאיות בביטחון נמשכה, וכן נמשכה בחינת מחודשת של בריתות נוכח האיום שמציבה רוסיה והדינמיקה במזרח התיכון. העיסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני התמקד בביקורת על ישראל, על רקע מה שהוגדר כסיפוח בפועל (שינוי נהלי רישום מקרקעין ביהודה ושומרון). לצד זאת...
תמצית הממצאים
כמחצית מהציבור הישראלי (50.5 אחוזים) תומכים בתקיפה ישראלית עצמאית באיראן, במידה שייחתם הסכם בין ארצות הברית ואיראן אשר ימנע תקיפה אמריקאית; רוב מכריע בציבור (72.5 אחוזים) סבור כי יכולות ההגנה האווירית של ישראל מספקות במקרה של מתקפה איראנית; למעלה ממחצית הציבור (51.5 אחוזים) מעריכים כי המעבר לשלב ב׳ ברצועת עזה אינו תואם את האינטרסים הישראליים; רק 28 אחוזים מהציבור תומכים בהסכם שלום עם סעודיה הכרוך בהקמת מדינה פלסטינית, לעומת 48 אחוזים המתנגדים לכך; רוב הציבור (69.5 אחוזים) סבור כי המשטרה אינה נוקטת מדיניות אכיפה אחידה...
בפברואר 2026 הופץ נוסח באנגלית של טיוטת החוקה הפלסטינית החדשה שהועברה לאישור נשיא הרשות הפלסטינית. הטיוטה נוסחה על ידי ועדה בת 17 חברים במסגרת מהלכי דמוקרטיזציה שמוביל נשיא הרשות אבו מאזן בשל דרישות האיחוד האירופי, שהתנה את המשך התמיכה הכספית ברשות בשורת רפורמות חוקתיות וממשליות ברוח קריאת הנשיא ביידן ודרישתו לרפורמות ברשות. למרות השימוש במטבעות לשון מעולם המושגים והנורמות של דמוקרטיות מערביות, הטיוטה אינה נקראת כמסמך אמין, קוהרנטי ורלוונטי למדינה שוחרת דמוקרטיה ושלום. עצמאות, כפי שבאה לידי ביטוי בטיוטת החוקה, היא גם המשך המאבק...
עדויות לשינוי בגישת ערב הסעודית כלפי ישראל ותהליך הנורמליזציה עולות מניתוח דעת הקהל בממלכה, עמדות ההנהגה הסעודית, השיח האינטלקטואלי בה והמהלכים המדיניים שהיא נוקטת. מדובר בניסיון סעודי לעצב סדר יום חדש שבו התרחקות מישראל משרתת הן את הלגיטימציה הפנימית של ההנהגה הסעודית והן את שאיפתה לביסוס מנהיגות אזורית. המשמעות היא לא רק שנורמליזציה סעודית-ישראלית אינה עומדת כעת על הפרק, אלא שחידוש התהליך מותנה בהתפתחויות בזירה הפלסטינית, אך גם בשינויים במאזן העוצמה האזורי ובאופן שבו נתפסת ישראל. ריאד מזהה כיום יותר סיכונים מהזדמנויות בנרמול היחסים...
